חוות יאיר · חלק קס״ה סימן י״ח

והבל יפצה פיהו של בעל התרנגולות במה שטען להיות פטור מהיזקו של בעל החנות דשן ורגל בר"ה פטורים דחנו' שלפני פתח ביתו שדרך לעשותו הוי רה"י ומ"מ אין חילוק לדעת טור וש"ע דאפי' ברשות ניזוק בעי התרא' ולשון הרמב"ם מתרין בבעלי'. שלש פעמים ותמכו עליו מנא ליה הא [וגבי מחיצת הכרם שנפרצ' נקט ב' פעמים אומר לו גדור וכ' ר"י ריש ב"ב דקמ"ל דצריך להתרות בו רק שמסופק אם צריך בכל פעם התראה או סגי בב"פ ונ"ל פשוט דדוקא שם דנפרצה ממילא ואפשר שסבר הי' שהמחיצ' תתקיים מש"כ כשבהמתו מועדת לילך ולהזיק לחבירו ובמקום אחר כתבתי דנהי דלכ"ע בעי התראה ע"מ במחייב עצמו בדבר בא"ה כגון שמכר לו קרקע או מטלטלין רק שיהיה רשות להחזיר לו ממונו תוך שנה וליקח הדבר או בסיגנון אחר א"צ להזכירו כ"ש להתרות בו ואם עבר הזמן לא מצי טען שכחתי מפני שקיבל בעצמו עליו אין השכחה אונס וגרע מהיה לו אבן בחיקו ושכחו דבב"ק ספ"ב ובספרינו מ"ח בא"ח סי' ק"ח גבי עבר זמן תפילה ע"י שכת' הארכנו ולא דמי להא דק"ל גבי שכירו' פועלי' לא תבעו אינו עובר עליו והכי ק"ל גבי בל תאחר ע' י"ד סי' רנ"ז ס"ג הג"ה. ודוקא בדיני נפשות בעי התראה תכ"ד דאל"כ מצי למימר אישתליין כבפ' אלו נערות והיו בודקין מש"כ בד"מ ותדע דאל"כ גם על ההתראה יטעון שכחתי גם לא מצינו אונס בגיטין דנקטי רז"ל וכן במכיר' רק עכבו נהר או חלה.