אלא ע"כ הטעם דלא אמרינן עביד איניש דינא לנפשיה רק כשבא חבירו להזיקו בכוונה ורצון יכול לעמוד מנגד להציל ממונו ולהזיק חבירו בין בגופו בין בממונו מש"כ כשבהמות חבירו מזקת אותו בלי ידיעתו ובלי רצון חבירו והוא סוגי' דפרק כיצד הרגל דכ"ג האמנם יש לדקדק בה טובא הן ברגילה לכנס לרשות הניזק ולהזיקו כמו הנהו עיזא דביה תרבא לרב יוסף דלמה צריך התראה וכי כל שן והיזקו בחצר הניזק בעי התראה לחייבו אא"כ נאמר לחלק דבשדה חבירו שאני לפי שדרך הבהמות להתפשט לכל צד כמ"ש הרא"ש לפי דעת ר"ח הביאו הטור והוא דוחק גדול כי ודאי לדעת ר"ח דפוטר המזיק מוכרחין אנו לחלק כך וגבי עיזא דשוקא י"ל דבעי התראה משום שמזיקין בר"ה דשן ורגל פטורים והכי משמע בלשון רש"י וכ"כ הטור ובש"ע אפי' בר"ה וי"ל ברשות ניזק אה"נ דלא בעי התראה.
חוות יאיר · חלק קס״ה סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.