חוות יאיר · חלק קס״ג סימן ט״ו

ומה גם נדון זה דגרע מכל דברים שאין להם גבול וקצבה ומכל אסמכתו' שבעולם כי לא לבד מצד סך הנזק שאין מינו יודע וא"א לשערו גם מעש' השגת גבול עצמו יש בו בחינות ודוגמות ומעשי' אשר לא יעשו שניין דא מדא לגריעותא כי יש הולך לבית מערופי' של חבירו ומדבר עמו שיקנה אצלו ויתן לו בזול ויש מדבר עמו בפוגעו בו ויש רמוזי רמז לו בהיותו בחנות חבירו ויש תופס בו בעברו ומושכו לחנותו ויש מגדילים שער דמי סחורה שמוכר חבירו באמרם שמוכר כל סחורתיו ביוקר משוויים ויש מוציאים לעז על סחורותיו כי ישן נושן הם וקרובים לבלות ויש מטילים בהם מום שאכלם עש וכנימה ואינם חדשים רק צובעים באופן דמצי המוחל למימר כולי האי לא עלתה דעתי שיעשה חבירי רעה שאמחול לו אפילו אמר בכל אופן מצי למימר כזאת וכאלה לא חשבתי שיעשה איש ברית לכן בסודם אל תבא נפשי כי לא ינקו מזה לא בד"א כ"ש בד"ש והשומע ישמע והחדל יחדל כי הנלפענ"ד כתבתי.