וא"כ היה מקום ללון אתך מי שמך לאיש להכריע נגד עמודי הגולה ונכד הכרעת רמ"א דכ' בהג"ה ס"ס ר"י לספק ברכות להקל. ומ"מ באשר ידעתיך כי אין דבר נעלם ממך אמרתי לדונך יפה דס"ל דאפי' לדעת הסוברים דמטעמת אפי' בולע א"צ ברכה עד רביעית דוקא במשקים מש"כ באוכלים לכ"ע כל דבלע אפי' כל שהו צריך ברכה אפי' בטועם דאכילא חמירא טפי. וגם בזה אף כי אין הכרח לומר כן מ"מ אין הכרח ג"כ לסתור זה דיש לומר בכמה פנים דאכילה חמירא דברכת אכילה מצינו בהדיא בקרא גם מצינו מלקות באכילה אפי' פחות מכזית וכדבעינן למימר בסמוך בדין בריה גם מסברא יש לחלק ולו' דבשתיה דדרך לשתות כדי שתיה לחות שהוא רביעית בטעם אחת לכן כל דטעם פחות מרביעית ניכר קצת שאינו רק טועם לכן א"צ ברכה אף כי שותה לרוות צמאון אפי' כל דהו ודאי חייב לברך מש"כ באוכל דדרך ללעוס מעט מעט ולבלוע לא מינכרא בפחות מזית דאינו אלא טועם וק"ל.
חוות יאיר · חלק ק״ס סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.