חוות יאיר · חלק קנ״ט סימן י״א

ומ"ש שם הרב המופלג מענין ז"ל בתר טעמא דעל כן ס"ל לר"י ור"ש וכוותיי' ק"ל ינשאו מפני פלגינן דיבורייהו דלאו דוקא רצה זה שאומר נהרג רק שאינו קיים וכן זה שאמר מת (ואם היה אפשר לקיים זה ולומר כך שמחתי מאד בהם להציל הזרות מה דמשמע משו"ת הרא"ש דס"ל הכחשה דחקירות כשר שהוא נמנע לדעתי רק ס"ל דגבי מת ונהרג אפשר לתרץ דיבורייהו רק דבאמ' א"א לקיי' סברא זו וכמ"ש רבינו גופי' דס"ט ע"ג דס"ל דממ"ש הרא"ש גבי מת ונהרג מוכח דס"ל הכחשה בחקירות כשר) תמה אני מה ענין פלגינן דיבורי' לכאן לומר בדברי העד עצמו שאינו ממש כמו שאומר במל' אחת גופי'. והרי אפי' א' אומר בסכין וא"א בארירון ק"ל פ' היו בודקין אין זה נכון ושם טפי י"ל דפלגינן דיבורי' דתרווייהו מודים דנהרג. ואפי' הכחשה דבדיקות דמכשרינן אין הטעם דפלגינן רק מפני שאינו גוף העדות אמרינן שלא נתן לבו על זה ושכח ולכן לא הוי העד פסול כעד זומם או מוכחש בחקירות בגו העדו'. ועוד לפי זה אין דין מת ונהרג כדין הכחשה בחקירות שהרי בחקירו' ק"ל דהכחשה פוסלת בכ"מ שא"א לישב דבריהם ובזה סותר רבינו דברי עצמו שכתב בתשובה צ"ד דס"ט ע"ב דשם כתב דמת ונהרג הוי ממש כהכחשה בחקירות והוא האמת הברור. ותדע דאם ס"ד דהטעם דס"ל לר"א ור"ש ינשאו משום דפלגינן דיבורייהו א"כ גם אנהו ס"ל במת ולא מת דהכחשה מעליא הוא ואפילו זו שאומרת מת לא תנשא והרי המקשה הקשה שם יבמות בגמרא ולפלוג ר"מ ברישא משמע דצר"י ור"ש ל"ק.