ועוד נראה לע"ד לומר אף אם נאמר שהכ"מ ס"ל שבעלמא נמי לישנא קמא עיקר מ"מ צריך כאן ליתן טעם משום דלא משוי פלוגת' משום דאיכא למימר ע"כ לא אמרינן לישנא קמא עיקר אלא היכא שהש"ס מביא הלשון ראשון בסתם ועל לשון שני אמר בלשון איכא דאמרי אז לישנא קמא עיקר אבל אם הש"ס נקט שתי הלשונות בלשון א"ד יותר מסתברא לומר שלישנא בתרא עיקר והכי דייקא לישנא דהריב"א דכל א"ד טפל כו' כי רב אשי סידר לשון המרובים והעיקר תחלה ועל לשון יחידים והטפל אמר יש אומרים עכ"ל (עי' בתשובת רמ"ע סי' צ"ד) והנה בההוא דפסחים פ' אלו דברים שתי הלשונו' אמר בלשון א"ד על כן הוצרך הכסף משנה ליתן טעם למה פסק הרמב"ם כלישנא קמא משום דלא משוי פלוגתא בין ר"י ור"ל וק"ל. כללא דמילתא תמיה הראשונה שתמה מהררש"ל על דברי הרא"ש נחה שקטה. עוד תמה על דברי הרא"ש וז"ל ועוד דילמא תרווייהו איתא דחיישינן לבדקן ולחסמן כו'.
חוות יאיר · חלק קנ״ח סימן ל״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.