חוות יאיר · חלק קנ״ח סימן י״ח

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אמנם מה שהקשה מכ"ת וז"ל ואין לומר דס"ל כהלחם משנה דחייב על הבדיקה חטאת משום דהוי גמר מלאכה כמכה בפטיש א"כ איך בעי למיפשט מיני' לעוף הנדרס. נלע"ד שיפה כיון מה שכן היא דעת הלחם משנה דחייב על הבדיקה משום מכה בפטיש. אבל מ"ש מר אין לומר אני אומר יש לומר והא דבעי למיפשט מיני' עוף הנדרס אתי שפיר בלא פקפוק כלל דהא בלא"ה איכא למידק בהסוגיא מאחר שהטעם של חיסום הוא פשוט יותר מן הטעם של בדיקה כמ"ש ג"כ מכ"ת ולמה בחר לישנא קמא הטעם של בדיקה אלא נ"ל שהלישנא קמא נאדי מן הטעם של חיסום משום דקשי' לי הבריית' דלקמן דקתני אין משיגין אותן בצונן כדי לחסמן ואם בשביל לאפו' הרי זה מותר ע"כ הרי מבואר נגלה שלא חיישינן לחסום בשהוא עושה כדי לאפות כו' ה"ה נמי לענין רעפים אם כדי לצלות בו הרי זה מותר וכמו שהקשה התוס' לאידך לישנא ותירוצין של התוס' לא ניחא ליה ללישנא קמא ע"כ אמר מפני שצריך לבדקן ויש לחוש דילמא מיתפקעי ואישתכח דטרח שלא לצורך כמ"ש רש"י להדיא. אבל משום בדיקה עצמה דהוה אב מלאכה ליכא למיחוש כיון שהוא עושה כן כדי לצלות בו כמו שאיתא בבריית' להדיא ואם בשביל לאפות כו' וא"כ הוא שפיר בעי למיפשט בעי' דעוף הנדרס מן הא דאמר משום דצריך לבודקן דבי"ט א"א לומר טעם האיסור אלא משום דאחזקינן ריעותא אבל לענין חיוב חטאת בשבת ודאי יש חיוב חטאת משום בדיקה משום מכה בפטיש וק"ל.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.