חוות יאיר · חלק קנ״ח סימן א׳

שאלה: נר ישראל אור שבעת ימים חכמתו תאיר פניו ומחזי כצוצית'. שבילי דנהר דעה לו נהירין ושמעתתא ברירין כההוא דאהדרה ליה משונית'. גבור לרוץ אורחות ימים בבבלי וירושלמי ספרא ספרי ות"כ וכולהו בחדא מחית'. יועץ וחכם חרשים איש מלחמה ולקבל אלף ישא חרב ומורנית'. וה' אתו שהלכה כמותו אפילו במיפך ואודית'. מאשר שמינה לחמו יתן מעדני מלך בשרא שמינה וחמרא דפרגית'. וזולתי [ידוע להגאון הנשאל על מי היה קריצתי ורמיזתי במ"ש מלת זולתו כי אינה שיחה בטילה] אכל דלא דילי' בהית לאיסתכולי כבושת גנב ורדא ועינונית'. לחם אבירים אכל איש לבב אנוש התורני יסעוד הסופגנין והדובשנין וחלת המשרית'. ולחם זולתו נקודים לחמא דהנדקא מרתח גביל לתורא וטרית'. דעתו דעת תורה ודעת נוטה בהם יריע יכריע לחריפא דפומבדת'. ואגב חורפי' מחליא לי' ויהיב טעמא לשבח כבשר ע"ג גחלים במלתא גללנית'. ודעת זולתו קצרת יד וצעירת הרגלים סברת הכרס אכריסה תקל"ה כבניתא. מימיו מקור מים חיים בהם ירחץ כל דבר קשה כבתרי גוונא אהלא וכברית'. ומימי זולתו מים מהמכזבים מים שלנו מיא דבית'. חדשים לבקרים יום מיומיים לנטוע שמים ואדמות בנגלות ונעלמות הא כדאיתא והא כדאיתא. וזולתו יעמול לרוח ורקיע דשוא אך הבל כמטייל כאסקונדרי בנרדשיר וגורית'. הוא הארז אשר בלבנון רבו סעיפותיו וגבהו דליותיו ארזא ותורניתא. אין ערוך אליו תאלין הוצין חרובין אזובי קיר והנהו צונית'. מבקש לימודו ואת מי יורה דעה ריחו נודף ומפעפע כמידי דשמנונית'. ולימודי זולתו כלימודי' וכעבים מגררי גרמא בניזקין כדלא אכלי בשרא שרוים בתענית'. הנמצא כזה איש פי מלא תורה כרימון מצא תוכה אכל תמרא ושדי קשית'. זה סיני ועוקר הרי הרים משיג דברים נכוחים שפתים ישק בנשיקה כמשחל מחלבא בנית'. לו דומיה תהלה מקצר היריעה לספר הידיעה דלית טימא במרגנית' ה"ה הגאון המופלא נ"י פ"כ ע"ה כבוד מוהר"ר גרשון נר"ו יאיר כאור הבהיר: