וראיה משו"ת הרא"ש הביאו טור ח"מ סי' שי"ב ושם בש"ע סי"ד מקום שנהגו שיש להם ר"ה קבוע וכו' ובנדון דידן לא בעינן יום קבוע כי תיכף בכניסת השנה שהם צריכי' רשיון דירתם תחת השרר"ה והגנתו עליהם ה"ה חייבי' תיכף. מיהא נראה דאין זה רק בסך שהיה קבוע להם לתת שנה בשנה בשנים שעברו מש"כ כאשר בשנה זו מבקש יותר מאד כדמשמע בשאלה נראה דעל אותו היתר לא מחייבינן אלו שיצאו דמיד שהעביר השררה עליהם הדרך לבקש יותר משנים שעברו ה"ל גזילה דמלכות' לא דינא דמלכות' כמוכס שאין לו קצבה הובא ג"כ בהג"ה ש"ע שם ס"ס הנ"ל והוא מהמרדכי פ' הגוזל סי' רמ"ה ואף ע"פ שיש להקשות על שמביא ראיה שם מההוא כלילא דפ"ק דב"ב דאותן שברחו פטורים היו וא"כ זו דעת ר"ת ולא ק"ל הכי כמ"ש המרדכי שם סי' תק"ץ והכי פסק בהג"ה ש"ע שזכרנו בסמוך מ"מ לכשתמצא ל"ק דאין חולק על סברת מהר"ם רק דסבר מהר"ם דדמי כלילא עלילה היתה מש"כ דעת ר"ת החולקים עליו. מצינו למידין מיהא דבעלילה אין חולק ונהי דאין ראיה מגמ' דכלילא מ"מ יש סברא וגם ראיה משותף חולק שלא לדעת חבירו במקום דאיכא פסידא חוץ למנהג עולם מ"מ יש להסתפק אם ההכבדה אינה כולי האי חוץ לשכל והדרגה י"ל דדרך השררות לפעמים לעלות במה ובכה"ג לא נקרא עלילה ולא גזלה שיוכל השותף לחלוק והכי מסתבר:
חוות יאיר · חלק קנ״ז סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
