בזה גוף טענת הקהל עולה יפה לפי מה דק"ל כופין על הצדקה ודלא כר"י ט"ע וריב"א ואין לומר דהיינו דוקא במזונות כמ"ש בפ"ק דב"ב שלשים יום לקופה וכו' וכן הא דפרק נערה דרבא אכפיי' לרב אשי וכל הנאמר בזה דמש"נ הא אמרו די מחסורו אשר יחסר לו אפי' סוס לרכוב עליו וכו' וזה ג"כ חוב מוטל על בני עיר כבר ואין בני עיר יחידי' יכולים לפרוק מעליהם בשום ענין. רק מאחר שהיחידים מרוצים יפה דברו ויפה השיבו ומה גם לפי מה שנכתב בשאלה בסיפור שיש להם שם בתים ונחלאות והרי אפי' בחוב ברור וידוע אין נזקקין בתובע תוך זמן ואפי' ביש אמתלא שלא יוכל לגבות אח"כ לא מצינו שנזקקין להוציא רק לעקל או להעמיד ערב כמ"ש הרא"ש הביאו טור ח"מ ובש"ע סיק ע"ג והרי כאן נכסייהו ערבין ואין להם פתחון פה לתבוע ספק העתיד להיות:
חוות יאיר · חלק קנ״ז סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
