ולא מבעי' שאינם יכולין להעמיד איש אחר למורשה אלא אפי' לשלוח א' מהם ולתת לו כו"ה אני מסופק דההוא דשותף א"צ הרשאה מיירי בתובעים ומכח מיגו דתובע חלקו וכמ"ש טור וב"י סי' קכ"ג רק שמלשון מרדכי פרק מי שהי' נשוי הובא בהג"ה ש"ע סי' קע"ו סכ"ה במ"ש הואיל שלא צוהו לטעון וכו' לא משמע כן מש"כ באשר לפי לשון השאלה הם מכובדים ועשירים לא מחייבינן להו שיעמדו כלם לב"ד והייתי מפקפק בשביל זה אם יש להם דין יחידי' נגד בני הק"ק רק מאחר שאינם רוב בנין אין בידינו לחלק ע"פ סברות בדויות כזו גם מהג"ה הנזכרת אין ראיה דלא מיירי שם בדיני מורשה לכן צ"ע.
חוות יאיר · חלק קנ״ו סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.