חוות יאיר · חלק קנ״ה סימן ד׳

וכתבו התוס' ג' פירושים. הפי' הראשון הוא לע"ד דהתם גבי עיר העשויה כקשת ביש יותר מד"א אמה בין שני ראשי הקשת באופן דא"א לילך זה אל זה דרך היתר ליכא למימר דמ"מ הי' כאלו יתר משוך מבתים דבקשת ושנמדוד לבני קשת מאמצע היתר דאי הוי מקו' בני קשת ביתר מפסידין מקומן למערב משא"כ בדין כפרים המשולשין הוא לענין אם יהיו כאחת למדוד לב' החיצונים לכל א' מפתח חברותיה ואין המבוקש למדוד לבני אמצעי מאמצע החלל והריווח שבין שתי החיצונו' (ואפי' למדוד מן כפרים החיצנים כלל) דזה לא יעלה על דעת אפי' כל אחת רק אלפים מחברותי' דעיר העשויה כקשת שאני דאמצע היתר הוא תוך חלל העיקר וזה מוכח נמי ממ"ש כמה יהא בין חיצון לאמצעי אלפים אמה ומשמע שאם יש יותר מחצונה לאמצעי מאלפים אסור אע"פ דהוי רק אלפים מאמצעי לאמצעי חלל שבין שתי החיצונים. מ"מ אסור והוא משום דלא איכפת לן באמצע חלל שבין החצונים ואין המבוקש רק למדוד מפתח כפר השני אף ליושבים בכפר זה וגם רבא הבין כך רק דהקשה מסברא בעלמא מעיר העשויה כקשת ואביי בירר לו הסברות והחילוקי' שביניהם. וכתבו כהתוס' דה"ה גבי עיר העשויה כקשת דבני ראש הקשת הא' מודדין להם מראש הקשת האחרת אפי' יש בין שני ראשי הקשת יותר מד' אלפים ובלבד שלא יהא בין יתר לקשת יותר מאלפים כמו בין אמצעי לחצונה דלא שרי אלא עד אלפים. ע"כ ודברים אלו ודאי צריכים עיון רב כי לא די דסתרו הנחה שהנחמנו במה דמשמע מדבריהם דמצד דאמרינן מלא הוא דמדדינן לבני ראש הקשת זה מראש השני של הקשת אפי' יש יותר מד"א אמה ביניהם ואנחנו כתבנו דזה מונח קיים בלי טעם מלא שכל שקרוב תוך אלפים לראש אחד דקשת כל בני העיר הולכים לשם ומכ"ש במה שכתבו ובלבד שלא יהא בין יתר לקשת יותר מאלפים דנשמע מזה דהא דאמר רב הונא אם יש בין שני ראשים פחות מד"א מודדין מן היתר מיירי בפחות מאלפים מקשת ליתר דאז מודדין לבני קשת מן היתר והוא נגד מ"ש התוס' דנ"ה ע"א דלרבא בריה דרבה דס"ל אפי' יותר מאלפים בין קשת ליתר ה"ה אם פחות מאלפים בין קשת ליתר אפי' לו יותר מד"א בין שני ראשי הקשת ומוכרחי' אנחנו לותר דהא דכתבו התוס' ובלבד שלא יהא בין יתר לקשת יותר מאלפים כמו בין אמצעי לחצונה לא להלכה כתבו כך רק לפי מה שבקשו שם לדמות ולהשוות יחד ממש דין עיר העשויה כקשת לכפרי' המשולשין מבלי שנביט אל החילוק רב שביניהם כמ"ש התם איכא בתים וכו' דהוא האמת הברור גם לדעת התוס' דס"ל דבעי סברת אמרינן מלא דאז לענין ילך צד הא' לצד השני של הקשת אפי' רחוק יותר מד"א ביניהם וגם יותר מאלפים בין קשת ליתר שרי דרב הונא דאמר אין בין שני ראשיה ד"א מודדין מן היתר לרבא דס"ל אפי' יותר מאלפים בין קשת ליתר ה"ה להיפך כמ"ש התוס' שם וככה נצרך לומר לדעת הרא"ש דכתב תירוץ התוס' הנזכר וכתב ובלבד וכו' גם דברי התוס' דדנה דבפחותין מאלפי' אפ' בין שני ראשי הקשת יתר מד"א מודדין מן היתר.