חוות יאיר · חלק קנ״ה סימן י״ט

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ולא ידעתי למה להתוס' לבא לכלל זה לחלק בדין בין הכפרים ללא צורך כי גם זולת זה תירוצם עולה יפה כי גבי עיר עשויה כקשת מיירי להתיר למדוד מאמצע יתר אף שיכלה מדת אלפים חוץ לאלפי' אפי' מראשי הקשת מש"כ בג' כפרים המשולשי' מ"ש עשה אמצעי את שלשתן להיות כאחת אין הכוונה למדוד מאמצע אויר והלאה רק שנמדוד אלפים לכל אחת משני כפרים האחרים והלאה והוא כהיתר גבי עיר כקשת שמותר ג"כ אפי' יותר מד"א בין שני ראשיה לילך בני ראש זה עד אלפים מראש השני ולמה נחלוק בדין בין הכפרים. ואף כי הטור והרא"ש הלכו בדרך התוס' ופסקו כך מ"מ הרשות בידי לומר על אבוהון דכלהו שהוא התוס' שצל"ע ומלבד זה אנחנו לא נדע דין כפר האמצעי דאפשר גם בפחות מד' אלפים בין חיצון לחיצון אין לו רק אלפים ממקומו ואפשר דאפי' רק אלפים או פחות בין חיצון לאמצעי כיון דלא איירי מתניתין רק במדידות שנים החיצונות והכי משמע בדבר הטור שסבר בסמוך בג"ה ולפי ע"ד גם התוס' לא כיוונו לחלוק בדין בין הכפרים וכמ"ש בג"ה. ואפשר גם הרא"ש. רק דברי הטור נשארי' תמוהין:
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.