חוות יאיר · חלק קנ״ד סימן ה׳

וראיה לזה מגמ' פ"ז דשבועות דמ"ה ע"ב מתוך שיכול לומר לא שכרתיך וגו' ודוק פי' הסמ"ע שהתנה עמו סתם שיתן לו שכר ר"ל שלא אמר שיתן שכר אפי' אם לא אציל יע"ש. וא"כ ה"נ הרי זה שירד להציל והתנה סתם נוטל אפי' לא הציל ואע"פ שי"ל שאני התם דהפסיד חמור עצמו ולכן מפרשינן סתם התנאי דר"ל אפי' לא יציל מש"כ שתדלן דמנא לן לחלק בהכי ועוד דגם שם י"ל דלמא ראה שא"א לו להציל שלו או סמך על שיעלה מאליו ועוד גם בשתדלן הוי כמניח את שלו דמסתמא יאבד זמן שהי' יכול להרויח בדברים אחרים דסתם שתדלן בעל עסק הוא ולא בעינן בכה"ג בטילה דמוכח והיינו טעמא ג"כ ברופא ששכרו קבוע וידוע וה"ה ה"נ בסרסור ושדכן אם א"ל זה שדך לי פלונית או סרסר לי בית פלוני וקבע לו שכר אם לא אמר לו לכשתגמר הדבר רק סתם וזה טרח נוטל מה שקצב. אם אינו סך גדול ורב מהראוי לטורח כזה שאז ודאי בין שתדלן בין סרסור אין לו רק הראוי לטורח ההוא הראוי לאיש ההוא. ואפי' עלתה בידו אין לו יותר.