חוות יאיר · חלק ק״נ סימן ב׳

ומחיתי בידם אם הקונה ישראל הוא הטבח הולך אצל העגל שהרי תנן אין קושרין את הסוס לצדדי הקרון ולא לאחורי קרון וה"ה להיפך וכ"כ הטור וש"ע בי"ד סי' רצ"ז סט"ו ובהגה מפני שדוחה הקרון בהליכתו ומטעם זה יותר יש איסור בבהמה מזקת כזו. וא"כ אם הישראל הטבע הולך אצל העגלה ועד הרוב כבר פרע דמיה וקניא בכסף עם משיכה וה"ל הטבח ההולך אצל העגלה מנהיג הקרון בכלאים דמאחר שהבהמה אינה בת תרבות וכמה פעמם שמעכבת ע"י מרידתה הקרון מלילך והטבח צועק על הסוסים דומה למ"ש בת"ה סי' רנ"ח הביאו בהג"ה בש" סי' רצ"ז סי"א. ומשם נראה דאם אין הטבח הולך אצל העגלה ואין חושש שיצעק מותר וצ"ע דסוף כל סוף הרי העגלה הולכת בעבורו ודוחק גדול לומר דמיירי שישראל אחר שאין המשא שלו הולך עם העגלה שהרי אמר בה"א הידיעה הישראל ור"ל שזכר מקמי הכי ויש לחלק דכשהוא עצמו יושב על העגלה שאני לכן הסכמת הפוסקים שם דחייב חטאת ויש לתמוה על לשון הב"י בש"ע דכתב לשון אסור דודאי זה לכ"ע הוא רק בחיוב חטאת נחלקו גדולי הפוסקים ומסקנת הב"י כמחמירין וה"ל לכתוב דיושב בקרון לוקה כמ"ש גם בראש הסימן.