חוות יאיר · חלק קמ״ג סימן ו׳

והנה הב"י סתם בש"ע כדעת הרמב"ם רק דרמ"א כ' בהג"ה דעת הרא"ש בלשון וי"א לחלוק כבוד נר"ש ורא"ש ככל המסור בידינו ממוהרמ"ע. והנה לשון הרמב"ם העתיקו בש"ע כיון שנתחבר הצמר עם הפשתן צד חיבור בעולם וסיים במשנה ג' פ"י דהלכות כלאים שנא' צמר ופשתן יחדו מ"מ כיון שנתאחד אסור ואע"פ שדברי הרמב"ם על פרטי דיני' שזכר קאי מ"מ אנו למידין שבכל אופן שהחיבור והדיבוק צמר ופשתן חזק שא"א בקלות לפרדן ליטול תחתון עד שיטול העליון תחילה בין דתפירה בין בלי תפירה רק בקשירה אסור דבהא תליא מילת' אם יכול לפרדן בקל. ולכן בגד צמר שנפרם אם אינו יכול להוציא ראשי הקרעים מהפריפה שפרף אסור לפרפו בחוטי פשתן מש"כ תוכף שתי תכיפו' ולא קשר בקל מתפרד וכמ"ש בגמ' דשבת והא לא קיימא ולא ידעתי ממה התפעל הרב בט"ז ס"ק ה'.