חוות יאיר · חלק קמ״א סימן ב׳

הנה לכאורה צדקו דברי הרב זכר לדבר מ"ש הרמב"ם הובא בש"ע בח"מ סי' י"ז ס"ג שאין בנו כח להעמיד משפטי הדת על תילם ובכה"ג כ' מהרי"ו הובא בהג"ה בי"ד ס"ס של"ד שנהגו להקל מלחמות בעוברי עבירה וכו'. [ע"ש הג"ה רמ"א ח"מ ר"ס י"ב] גם ארז"ל במס' סוטה לעולם תהא שמאל דוחה וכו' לא כיהושיע בן פרחי' וגו' וברוב דפוסי' לא נדפס המאורע מפני הסכנה. ועוד דאמרינן ניחא לת"ח ליעבד עבירה זוטא להפריש תרומה שלא מן המוקף כדי שלא ליעבד ע"ה עבירה רבה. ותו אמרינן במידי דאינו מפורש באורייתא מוטב שיהיו שוגגין וכו' אף דתוכחה מ"ע היא מכל הלין איכא למישמע דראוי לנו לצאת קצת מגדר הדת מחשש קלקול חבירינו בקלקולא רבה אף שכבר התחיל בקלקלה ואכל שום וריחו נודף.