ואין ראיה ממה שתקנו הטוב ומטיב על הרוגי ביתר כי היו קהל גדול אלפים ורבבות ומצינו שדרך הקדמונים להשתדל על הרוגי מלכות ליתנם לקבורה כמ"ש לענין התחלת אבלות משנתייאשו לשאול אבל לא וכו' וי"ל דהיינו הקרובים כי ודאי למה יש בזיון אם לא נקבר עד שנרקב ונבאש ויתפשט מבזיונו בזיון משפחתו וזהו כוונת רש"י פ' נגמר הדין וגם התוס' מודים בזה יע"ש בסוגיא דאבעי להו קבורה וכו' וכ"ש אם נתלה דכדאי בזיון וקצף מש"כ מה שאומרים שאין לזה שנהרג מנוחה עד שיקבר כפשטי' דקרא וישב העפר אל הארץ וגו' לא ידענו לו עיקר ולו יהא כן אין בידינו לחייב יחיד או רבים בזה להוציא עליו ממון.
חוות יאיר · חלק קל״ט סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.