חוות יאיר · חלק קל״ט סימן י״א

ומה דפשיט לרז"ל פה כולי האי דג"כ המלין מתו עובר בל"ת אע"פ דבמקומות אחרים גילו רז"ל בפי' לשון כל שישנו וכו' וה"נ הל"ל כל שישנו בתקברנו ישנו בלא תלין מפני שנא' לא תלין כי אם וגו' ודאי משמעתו חיבור יחד כשלילה וחיוב לא יפרדו ועוד דלא חשו רז"ל לפרש רק כשנלמד מזה היתר או איסור מש"כ כאן שאינו רק דעובר גם בלאו וממילא מישתמע. ולולי דמסתפינא פן אצא חוץ למרכז האמת הייתי אומר דמ"ש כל המלין את מתו עובר בל"ת לא ר"ל עובר ממש כמו במלין התלוי ע"פ ב"ד רק כתבו רז"ל דעובר עבירה שהיא ליתא דלא תלין ובגמ' מצינו טובא בכה"ג שהשח שיחות חולין ראב"י אומר בלאו וכן המונה לישראל ותרווייהו ביומא וכן הנהנה מצרי עין והעולה מבבל לא"י וכלם מדברי קבלה ובכה"ג מד"ת אמרו על המחזיק במחלוקת וכ"כ הרמב"ם על זה שמ"ש שם עובר בלאו הוא רק אסמכתא בשורה השמיני מי"ד שרשי' במנין המצות אף כי הרמב"ן חלק עליו בחידושינו הוכחנו שהדין עם הרמב"ם ועל המשהה נקביו וגם המה לא ר"ל דאותן שיש בהם מעשה לוקין אם היו נזכרים בתורה רק חז"ל כינוהו לשון זה הואיל דאזהרה דהם מאביזריה דל"ת הוא רק שבמשנה לא מצינו בכה"ג דבס"פ הריבית אלו עוברין בל"ת כלם ממש עוברים מן התורה כי הל"ת השנויים שם מסתמא דומין זה לזה [עי' תשובה קס"ו בד"ה ועיין צל"ע וכו'].