ואפשר שאפי' הודית שבא עלי' מ"מ אין ענין להצריכה גט מטעם שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות [לא אמרינן זה רק באיש שגירש אשתו וכמ"ש הרמב"ם הובא בש"ע א"ה סי' קמ"ט ס"ה. עשו"ת ר"מ אלשקר סי' ג'] ומסתמא קידש' בביאה הלא ק"ל המקדש שלא בעדים אין חוששין לקידושיו ואפי' שניהם מודים כבא"ה סי' מ"ב. ואין לומר דיש עדים הוא בעל אכסני' שלהם וכמה אורחים ובכמה כפרי' שהשכיבם יחד לחדר א' אין אלו נקראים עדים שהרי לא שתו הרואים לבם שיבעלה ואפי' להא דק"ל שם דאין צריך ליחד העדים היינו בקדושי כסף שהרי רואי' הנתינה וכמפורש בש"ע שם בהג"ה ס"ד. מש"כ בקידושי ביא' דאין רואים דבר צריכי' עכ"פ לראות ולתת לב ליחוד יחד בחדר לשם ביאה וכה"ג מיירי ודאי הג"ה ר"ס ל"ג [והכי מוכח ר"ס קמ"ט עשו"ת מהרשד"מ בחלק א"ה סי' ס"ה] ולא אמרו הן עידי יחוד הן עידי ביאה רק במגורשת ע' א"ה סי' קמ"ח.
חוות יאיר · חלק קל״ח סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.