חוות יאיר · חלק קל״ח סימן ב׳

ומפני שהיתה הפסולה יפיפיה וגבירתנית ומשכלת נתנו רבים עיניהם בה לישא אותה כי האמינו לדברים עם שבועות חמורות שעשתה רק שהיו קצת מפקפקי' שמא צריכה גט מאותו הבליעל שהלך לדרכי שעירה. הן מצד שהוחזקה נשואה בהמבורג וק"ל סוקלין ושורפין על החזקות. ואני אמרתי דאם משום הא אין להזקיקה לגט דבעינן דוקא שהוחזקו בעיר ל' יום כמ"ש בטור וש"ע א"ה סי' י"ט. ואפילו אירע שהיה בכמה כפרים ועיירות בחזקת בעל אשה זו לא מקרי הוחזקה מה שבין לילה היה ובין לילה עבר. ואם משום שאמרה שהיא אשתו הלא היא מכחשת ואומרת שמעולם לא יצא מפיה הדבר הזה ואף אלו הודית היה מקום לומר דנאמנת לחזור ולומר פנויה אני ע"י אתמלא וכדק"ל מש"ס פ"ב דכתובות דכ"ב. רק שהיה מקום לפקפק ולומר דה"מ באמתלא נכונה ומסתברת כדאיתא בגמ' שם מש"כ לאחזוקי נפשה ברשיעה לומר שאמרה שזה בעלה למלא תאותה הרע אין זו אמתלא כלל ומצאתי ראיה לזה ממש זקיני הגאון כמוהרר"ש בתשוב' על כהן שכיחש כהונתו עי' בשו"ת חוט (חשו) [השני] תשוב' סי' י"ז סוף דבר די"ג. ועי"ל לפי מ"ש הט"ז בי"ד ר"ס קפ"ה דע"כ הוחזקה נדה בשכינותי' לא מהני אמתלא מפני דא"א לומר דסמכה בדברים הראשונים לתת אמתלא דלאו כ"ע ידעי כ"כ בשם זקן זקנתי הגאון מוהרל"פ ולדבריו ה"ה אמרה בפני רבים אשת איש אני וא"כ היה זו אם אמרה במקומות רבות שאשתו היא. רק שיש מקום לפקפק בסברת זקיני הגאון זצלה"ה מגמ' דכתובות הנ"ל מעשה באשה שקפצה עלי' בני אדם וא"ל מקודשת אני וכו' ואמרו חכמים נאמנת אף שהיו בני אדם הקופצים רבים.