חוות יאיר · חלק קל״ד סימן ו׳

ועוד נראה דאין כאן נדון דאינו רוצה להתפרנס דס"ל לחד מ"ד (כפי' רש"י דמסגף עצמו וי"ל שאמר שא"א להתפרנס ממה שיש לו לסיבת היקרות או שאינו בעל מחי' ויוקר המזון ע' י"ד סי' רנ"ג ס"ב ונתברר שזה שקר ושדעתו לחוס על ממונו ולהטעות הבריות) אין נפרעין ממנו בחייו כדפריך בגמ' כתובות פאע"פ תו לא שקיל מש"כ בנדון דידן ודאי אין נזקקין ואם נזקק נפרעין ממנו דאף דסבורה ליזון משל בן ואפי' היא עשירה ואם בדין יפרע ממנה ודאי תיזון משלה. וכן אם לא יזקקו לה. וכל זה אם הבן רוצה להיפרע מן האם בחיי' וכ"ש אם מתה אף שהנכסים בחזקת כל היורשים מ"מ זה שכבר זנה סתם מסתמא בדרך הלואה עשה כמ"ד נותנים לזה שאינו רוצה להתפרנס בדרך הלואה ונפרעין ממנו לאחר מותו ונראה אפי' בחייו למ"ד אין נזקקין לו מ"מ ודאי אם אחד נזקק לו וזנו סתם ודאי שחזר ונפרע ממנו כדין האומר אכול עמי וכו' (ח"מ סי' רס"ד ס"ג) והנה ק"ל ג"כ מי שעשה עם חבירו טובה חייב לשלם ומ"מ ל"ק (שם סי' שס"ג) מהאומר דור בחצירי דפטור ע' בסמ"ע וש"כ וה"נ ל"ק ממבריח ארי וכו'.