ומצאתי ישוב קצת במ"ש התוס' שם בד"ה הכנסה מנלן דכתבו דהכנסה אע"פ שהי' במשכן מקשה הש"ס מנלן מפני שהיא מלאכה גרוע ה"נ י"ל במעביר ד"א בר"ה דלולי שהי' במשכן לא הי' ראוי לחייב עלה ולומר שהוא תולדה דמוציא. ולכאורה התוס' כתבו בפירוש דזריקת ד"א בר"ה הוא תולדה דהוצאה שהרי כתבו דהא בסמוך וכו' והוא על זריקת ד"א בר"ה. אבל במ"ש בתירוצם מה לי ע"י הוצאה מוכח דמיירי בזריקה מרשות לרשות ובאמת דברי התוס' בד"ה הכנסה הנזכר צ"ע רב. דתימא על מ"ש דהא בסמוך וכו' מה צורך להוכחה דמה דהוי במשכן מנינן אף דאין קרא. דהא כמעט כל אבות מלאכות לא מפרשין בקרא. וספרי רש"ל ורש"א אין עמדי.
חוות יאיר · חלק קל״ב סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.