מ"מ י"ל היינו בשאיסור שעשה ועונש אשר ירא שמחמתו מתחרט על הנדר הוא מחמת הנדר ותלי בו בעצם מש"כ בשאכל תרומה ושחט קדשים בחוץ שעונש המוטל עליו אינו על חילול נדרו ואדרבא עונשו בא לו מקיום נדרו על עון אחר שנתגלגל ע"י נדרו ונהי שמועיל בשעדיין התרומה בעין וכן הקדשים בחיותם. מ"מ אחר שעבר עבירה לא יועיל לו התרה ונשא עוונו ואפי' יש עדיין תרומה בעין דהוי כמו שייר כזית בככר דלכ"ע מועיל התרה מ"מ בתרומה צ"ע מטעם שכתבתי.
חוות יאיר · חלק ק״ל סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.