חוות יאיר · חלק י״ג סימן ב׳

ובאמת גם התרצן לא משני לאסור יין מצוה רק באופן שזכרנו שלא שייך עדיין כולל כמו שאיירי ירושלמי גבי מצה. דלמה מאריך בלישנא שאינה צריכה לאסור יין מצוה כיין רשות הל"ל לתרץ בקיצור לאסור יין מצוה אלא דה"ק דהא דיין מצוה נאסר פשיטא היא וקא אתא לאסורי כיין הרשות שחל תמיד כך יין מצוה אפילו נזיר בע"ש ב"ה שלא שייך כולל ואפ"ה ילפינן מקרא דחל. וע"ז פריך המקשן כראי מוצק למה יאסור בלא כולל הא דאורייתא מושבע ועומד מסר סיני הוא ואם כן אין נשבעין לבטל המצוה בלא כולל ונזיר נמי כמו שבועה שנזיר עצמו מן חפץ היין כמו שכתב הרא"ש דף א' ע"ב דנדרים ובזה מתורץ הא נזיר הוא נדר וראיה ממשנה יש נדר בתוך נדר וקאמר אמר הריני נזיר ואם כן נדר חל על דבר מצוה ומאי מקשה משבועה בפי' רש"י. אבל לפ"ז שפיר דלענין קאסר נפשיה אחפץ דינא כשבועה. וכן לר"ת מקשה שפיר וכי מושבע. אבל אם הי' מושבע ועומד א"כ שפיר צריכין קרא לאסור כיין הרשות שלא בכולל כמו שתי' לי' התרצן. וע"כ צ"ל כן דהא לתי' דרבא באומר שבועה שאשתה וכו' א"כ שם לא שייך כולל דהא עכשיו נשבע שישתה יין ואפ"ה חל תיכף נזירות עליו והאיך יחול ששבועה דנזירות לר"ת דהוא שבועה שאשתה דאורייתא אשבועה שאשתה שהוא נשבע לבטל מצוה שלא בכולל. אלא צ"ל דהכי גלי לן קרא לאסור אפילו שלא בכולל ה"ה הי' כן בתי' הראשון שתי' לאסור יין מצוה שלא בכולל כיין הרשות וע"ז פריך לרש"י האיך יאסר שלא בכולל הא מושבע וכו' והוי נשבע לבטל המצוה וע"ז מקשה ר"ת באמת דלמא להכי גלי לן קרא דנאסור. אבל באמת אין זה קושיא לרש"י דכיון דזה כלל גדול וילפינן מקרא דלא יחל דברו דאין נשבעין לבטל מצוה מנלן לר"ש לפרוך הכלל זה וקרא דיין ושכר יזיר אתיא כרבנן. לכך תי' רבא באמת דשבועה שאשתה ושבועה זו פי' רש"י לאו כמושבע מהר סיני הי' ושפיר גלי לן קרא לזה והכל על נכון ולר"ת מקשה נמי שפיר וכי מושבע וכו' הא מושבע פשיטא דצריכין קרא לאסור כיון דע"כ שלא בכולל כיין הרשות אייר.