ולתרץ קושייתינו הנ"ל היה נראה כמ"ש הרב בט"ז הנ"ל דלא מהני פתח וחרטה הבא מפני עונש מלקות ולכן ל"ק היכן מצינו מלקות בנדר ונזירות דמצינו באין לו פתח מצד הנדר עצמו אלא שדברי הט"ז שם לא נהירין לי כמ"ש במקום אחר [בתשו' הסמוכה]. א"נ מצינו מלקות אם אינו רוצה להתיר נדרו ונזירתו שלא לבטל זכו' תעניותיו וסיגופיו ונזירתו עד היום כי בהתרה עוקר הנדר מעיקרא וא"ת א"כ אם נדר להתענות יום יום שנה שלימה אם מפני הצורך יניח להתיר לו נדרו סוף השנה וכי יפסיד כל זכותו וגם יהיו כל ברכות ענינו שהתפלל לבטלה [צ"ע ממ"ש להיפך תשובה ט"ו דף י"ג ע"ב ועמ"ש בהשמטות שם] י"ל אה"נ ועל כן כתבתי בספרי מ"ח שיקבל כל יום התענית ביום שלפניו. א"נ מ"מ שכר עינוי נפש יש לו לחד מ"ד. רק בגמ' נדר מן הככר דפ"ג דשבועות הנ"ל וכל בכה"ג בנדרי רשות דק"ל נשאל עלי' אפי' אחר שעבר לא מצינו בה מלקות לפי תירוצינו זה:
חוות יאיר · חלק קכ״ט סימן י״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.