חוות יאיר · חלק קכ״ט סימן י׳

ונ"ל עוד לדקדק במ"ש בגמ' על מ"ש ר"ח בר עמרם ספ"ה בכורות שלשה מתירין את הבכור וכו' לאפוקי מדר' יוסי והוא דוחק הן ממה דבלאו הכי נדע דהלכה כרבים ולא אמרינן ר' יוסי נימוקו עמו רק נגד יחיד [זה טעות ע"ל תשובה צ"ב דנ"ב ע"א] ולמה לא אמר דקמ"ל דוקא במקום שאין מומחה כמו דמשני מקמי הכי על ר' יהודה ואע"פ די"ל היא נותנת שכבר שמעינן זה מדר' יהודה כמ"ש לעיל מ"מ נ"ל דוחק דאע"פ שסידר הש"ס הנהו מימרא רצופים מ"מ לאו אהדדי אתאמרו. וע"כ מוכרחים אנו לתרץ זה שהרי מ"ש לאפוקי מר' יוסי הוא דוחק מלבד מה שכתבנו דהל"ל הלכה כרבנן כמ"ש התוס' שם בד"ה תניא ומ"ש התוס' שם דמשום שנקט שני דברים הוא דוחק לפום ריהטא. אלא ע"כ נאמר דהא דמהני הש"ס מקמי הכי בכור דקמ"ל ר' יהודה דדוקא במקום שיש מומחה הוא שינוי דחיקא טפי משום דא"כ דאתא ר' יודה להחמיר הל"ל בלשון שלילה אין ג' מתירין במום שיש מומחה ומאחר שאמר בלשון חיוב והיתר ג' מתירין את הבכור משמע דכחה דהיתרא אתא לאשמעינן ולכך שפיר הרגישו התוס' בד"ה תניינא דטפי ניחא ה"ל לשנוי לאפוקי מדר' יוסי ותרצו דהיה קשה א"כ ה"ל למימר הלכה כרבנן.