ואין לדקדק דכל כה"ג הואיל דאינו בידו עכ"פ הקנין והחיוב לו חל כלל מגמרא דפרק איזהו נשך א"ר חמא האי מאן דיהיב זוזי לחברי' למיזבון לי' חמרא ופשע ולא זבין ומסיק שם דלא משלם משום דאסמכתא הוא ולא קניא משום דלאו בידו ופירש רש"י שמא לא ימכרוהו לו וש"מ דכל כה"ג אסמכתא הוא ולא קניא. י"ל דשם נמי הם עדיין היה באפשר למיזבן לי' חמרא שהתחייב עצמו הדבר פשוט שהיה מחויב לקיים מה שהתחייב אך מיירי שעבר זמן הבציר ושוב אין יין מצוי ליקח רק שהתחייב עצמו אם איני קונה לך אפרע משלי ובכה"ג מיירי כמ"ש הרא"ש שם והביאו הב"י סי' ר"ז. לכן הדין דין אמת ופשוט במתחייב עצמו בדבר שאינו בידו לגמרי כגון קנה לי יין במקום פלוני שאף אם לא קנו ממנו בב"ד חשוב מחויב לקיים מה שהתחייב כדי יכולתו והשגת ידו.
חוות יאיר · חלק קכ״ח סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.