חוות יאיר · חלק קכ״ה סימן ט׳

ומדי דברי בבריתות אשר כרת עמנו אלהינו על זאת התורה אשר הנחלנו באהבתו את אבותינו ובמעלותיה אשר מלבד אשר היא מנחלת לנו האושר האמתי בבא אף כי בזה עץ חיים היא למחזיקים בה ובה מלכים ימלכו ולכל בשרם מרפא והתורה נדרשת מכלל הן לאו כדפי' רש"י בכמה מקומות ע"כ כל ראש לחלי וכל לבב דוי עד כי שחה לעפר נפשינו בגלות החל המר והרע בעונותינו וכופר בריתינו את מות שוט שוטף כי יעבור והיינו לו למרמס מדי עברו יקח כל מחמודינו קטיגוריא בת"ח קשה סילוקן יותר מחרבן ב"ה וצ"ח קללות יש לדעת על מה אבדה הארץ על עזבינו את תורת אלהינו שהוא קשה יותר מכפירה ממש כמ"ש חז"ל הלואי אותי עזבו וכו' המאור שבה היה מחזירם למוטב. וזאת לפנים בישראל היו מרבין ישיבות בכל הקהילות קדושות נאספות שמה כל העדרים כיתות בחורים ותלמידיהם ונערים אלו ניזונין מהספקה ואלו ניזונים מן התמחוי וקופה מחולקה והן מהדרין זה לזה בהלכה שמורה בכל וערוכה עד שהוסיפו חכמה וחריפות מגדיין נעשו תיישים בעלי קרניים מנגחים צפונה וימה מבארים כל תעלומה ונודע שמם בשערים רבנים מובהקים אדירים אלה הגבורים. אבל חדשים מקרוב בא לערך מאה שנים לא פנו עוד ללמוד תורת אמת אלא שמו עיקר מגמתם ומחשבתן להעמיק בחריפות וקצתם אמרו חילוקים מזויפות לפרס ההלכה בשיטות מחולפות לומר המקשן לא הבין התרצן והתרצן לא עמד על דעת המקשין זה דרך לדרך זה ולזה נטה לדעת אחרת הלכו בהלכה אורחות עקלקלות וכן יעשו התלמידים המקשיבים יצעקו זה מול זו קול ברמה עד אשר לא נשאר בו נשמה אף כי גם שניהם כוונת דבריהם מהם נעלמה זה דרכם כסל למו כל אחד מעקש על דבריו להכריע את חבריו שלא בצדק ואמונה משיחים רק משאות שוא ומדומים לשנות קת הידועה מהפך סוגיית השמועה והרגל בזה נעשה טבע טרם שהא' פותח את פיו במשא ומתן של הלכה כ"ש טרם שיגמר דבריו ולא חצי דבר חבירו יענהו מרורות ישביעהו ובחרי וקצף גדול יסלקיהו ועדיין לא הבין תחילת הדיבור וסופו לא שמע ישאג עד עב הענן ולא ידע מאי קאמרו רבנן ואפי' דבר עצמו אינו משכיל ולא בדעת ידבר אלא כסכל ומשוגע מוציא רע כמנוגע לא פגע ולא נגע וע"י כן רבתה המהומה ותגדל המלחמה ולא העלו מאומה וסוף דבר לבשה ההלכה אדרת ז"ר למען כיחש. נתנו כח לחיצונים עלה כלו קמשונים ויש שהראו גם חריפתם בדרושים בקהל אנשים לבאר מאמרים קשים כסלעים וטרשים בהבלים ושיבושים על גבו חורשו חורשים ישתח ישדד תלמים בענינים עקומים מסבב מענין לענין דא מן דא שניין יעמיד עליו יסוד ובנין והכל שוא ותהו אבני בהו דברי שקר בלי שורש ועיקר קול"ע אל השער לעשו' חבל ויבוקש הדבר והנה הוא הבל.