ומלבד הראיות ג"כ מיני' וביה מוכח דהא טמא דאינה יכולה למחול מפורש בגמרא דכתובות דפ"ה ע"ב מפני שידו כידה וכן טעמא דאינך ור"ל שאין לה כח נגד כחו דמה שקנה אשה קנה בעלה ממילא ותיכף שמתה בטל כחו לגבי דידה אם לא בא מחמת ירושה. וצל"ע אפי' לא הכניסה לו בפירוש נמי אם לא סילק ממנה ומיורשיה להוי דינא לכל מילי כאלו הכניסה לו שהרי לשון הטור בהא דא"י למחול שאין קנין לאשה בלא בעלה וזה בכל אשה במה שיש לה שהם נכסי מלוג וכ"כ בש"ע סימן ס"ו סכ"ח ואפילו נכסי מלוג רק שצ"ע הא אין זכיה לבעל רק בפירות נ"מ לכן צריך הרשאה בדליכא פירי בארעא כבא"ה סימן פ"ה. גם מדברי הפוסקים דוק הכניסה משמע.
חוות יאיר · חלק קכ״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.