גם לדעתי אפי' נדוניא אלו לא היתה ביד כמר יצחק לא הי' זוכה מחמת קנין אתן אבל מה שזכה זכה. גם שתקו משך זמן רב באומד הדעת שמחלו לו הנדן שלו ברצונם אף שמתה כלה שבועה ואין להוציא ממנו. ומה שתבע המזונות מאומדן דעת שמחל לה בהאי הנאה שהי' העזבון עד עתה תחת ידו ונשא ונתן בהם גם נתנו לו הנדן שלו ומעשים בכל יום שאדם מפרנס את אשתו ולא יכול לומר אח"כ אלו הייתי יודע שלא אירש ממנה כי בודאי באותו שעה מחל ודברים שבלב אינם דברים. בכן נ"ל שהדין עם בה"ב וכמר יעקב ירש את אשתו מכח זרעה כמבואר בא"ה סי' צ' ע"ש רק הנדן שנתנה לכמר יצחק מה שנתן נתן.
חוות יאיר · חלק קכ״א סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.