חוות יאיר · חלק קכ״א סימן ב׳

ע"פ השאלה שנשאלתי מה"ה מוהר"ר חיים נר"ו בשאל' המתחלת אברהם ושרה אשתו זקנים וכו' נ"ל פשוט שהדין עם בת הבן מכל הצדדים ואין לכמר יצחק בזה שום טענה כלל. ראשית בה"ב היא יורשת דאורייתא וכל העזבון של אביה זקינה הוא שלה מחמת ירושת אביה זקינה. ואפילו כתובת זקינה הוא שלה עבור שלא נשבעה על כתובתה ואע"פ שמר יצחק מוחזק אינו מועיל כי אין לו מגו כלל וכלל כי לא נאמינו במיגו יותר ממה שטען עתה והוא לא טען שום טענה כלל ועוד כי לא שייך כאן מיגו כלל שמחל לה בעלה השבועה או מיגו דהחזרתי שהרי כמר יצחק החזיק עצמו לפי דעתו בפשר שעשו הפשרנים ומתוכו המובן באשר נאמר שם אם לא תשבע קודם מותר שירש בת הבן אותתו זכות מוכח שלא מחל לה בעלה גם מהיכא תיתי יחזיק בלא ב"ד ואין לך מיגו גרוע יותר מזה הן בחיי הזקינה והן במותה. בחייה לא החזיר הלא היא היתה מתפרנסת בביתו של כמר יצחיק ובאכילה כשלקח הכל בידו ודבר זה גלוי לכל שאין למיגו הלז. והן במותה למי יחזיר ומהי תיתי יחזור ברצונו הטוב וגרע יותר מאם יאמר מיגו דפרעתי תוך זמנו אם שטרו בידו.