ומ"מ בתר הכי תירץ הב"י באופן אחר ולא חילק כלל בזה רק שבעינן עכ"פ שתשבע מיהא לבסוף והכי פסק בש"ע ועל עיקר זה סובבים כל דברי רמ"א בהג"ה דגרירא כלהו על נשבעה לבסף ולא דמי לתפסה בעצמה (ועוד דאלמנה שנשארה עם כל עזבון בעלה בית בעלה לא הוי תפיסה ע' הג"ה בא"ה סי' צ"ג הג"ה וכ"ש דלא מקרי תפיסה לגבי מקבל מתנה) האלמנה ומתה בלי שבועה א"כ תפסו יורשיה די"א דזכו. דשם לא בעינן שום מעשה שיתקיים התפיסה.
חוות יאיר · חלק קי״ט סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.