חוות יאיר · חלק קי״ח סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה קבלו עליהם צדדים הנ"ל פשרה הנ"ל ונשארה האלמנה הנ"ל על כל עזבון בעלה בבית בעלה. ובהגיע זמן חתונת הבת עם כמר יצחק קבע דירתו תיכף בבית חמותו ולקח כל העזבון תחת ידו הן בכח הפשר הנ"ל או בכח הפרזת הנדן וריצוי האלמנה וז"ל הנזכר בתנאים בשעת החופה של כמר יצחק. האלמנה מרת שרה הכניס' לנדן בתה כל נכסי בעלה כמר אברהם ז"ל הן קרקעי וכו' חוץ מרי"ש זהובים אשר מחוייבים הזוג ליתן מהעזבון לנכדו בה"ב. עוד מחוייבים הנ"ל ליתן למרת שרה בכתובתה סך תי"ו זהובים (ועל אלו ת' זהובים עשה כמר יצחק ק"ס ונעשה שטר בנאמנות ובכא"ה וניתן ליד שרה) במעות מזומנים בכל עת ובכל שעה שתבקש לגבות כתובתה מחויבים לפרוע לה הזוג סך זה גם כלי בית ותשמישה כשלא תוכל לדור עמהם בשלוה וכו' וכשתעדרי מרת שרה אזי יהיה גם כתובתה ונכסיה הכל להזוג הנ"ל רק חמשים זהובים מכח ירושה דאורייתא תקחי נכדה בה"ב הנ"ל וכו'. ודרו כך יחד הזוג הנ"ל עם האלמנ' בהשקט ובטח כמה שנים מוחזקים בכל נכסי אברהם.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.