עוד נהגו לקנות גיגיות מליאים ענבים דרוכות בבית גוי, ר"ת ביקש לנדות אותם כמבואר בשו"ת מהרי"ק הביאו הב"י סי' קכ"ג והתוס' האריכו פרק ר' ישמעאל דנ"ה ע"ב דיש לאסור מן הירושלמי בגיגיות גדולות שדרך למשוך מהם ור"י מקיל בגיגי' שהירושלמי דוקא בגת בעיטה שיש בו יין הרבה אוסר בהעלמת עין ובש"ע סעיף י"ט סתם הב"י דיש לאסור וא"כ אם ניחוש שמא משך הגוי ממנו ה"ה אם הגיגית בשדה לאו דוקא בבית גוי אסור וא"כ ביין האדום שבגליל קלוני' שדרך הגוים להשהותם על פני השדה בגיגי' דרוכות ימים רבים עד שירתיח עליו ורובא דרובא שותים ממנו יום יום ולא ידעתי כלל טעם להתיר ולמה לא ניחוש שמא שתה והחזיר המותר.
חוות יאיר · חלק קי״ז סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.