וגם כל הבנים שנפדו ע"י כהן הזה יש לפדותם שנית אע"פ דס"ל לר"י רפ"ח דתרומות דנודע לו שהוא בן גרושה ובן חלוצה קרבנותיו כשרים למפרע וכוותי' ק"ל שאני התם דנפקא ליה מקרא דברך ה' חילו אפילו חללין שבו וכ"פ הרמב"ם והרע"ב והוא גמרא דפסחים ר"ד ע"ג משא"כ לענין דבר אחר ק"ל כמ"ד נודע לו שהוא בן גרושה וכו' בטלה כהונ ולא כמ"ד בפ"ב דגמכות מתה כהונה עיין סוף די"א וכ"פ הרמב"ם פ"ז מהלכות רוצח ושמירת נפש חי"ב ואין לומר דק"ו הוא אם קרבנותיו כשרים דחמירא שהרי בעל מום פסול להקריב מש"כ לשאר מתנות כהונה כ"ש שישארו הבנים הפדויים שהרי גם שם אם חובה או נדבה אפשר להביא אחר ומ"מ מכשרינן ליה.
חוות יאיר · חלק קי״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.