חוות יאיר · חלק ק״ט סימן ז׳

ויש עוד לתמוה על הרמב"ם שסתם בפ"ב דהלכות מגילה דאם היתה כתובה יוונית ושמעה יצא. וה"ל להזכיר שם דכבר אבד אותו כתב או לשון. דהא בהא תליא. והנה הב"י כתב בסי' תר"צ וכתבו בהג"ה שם בש"ע ס"ט אבל אין לחוש באיזה כתב כתוב' והכי דקדק בכ"מ שמ"ש הרמב"ם שם כתב כמה פעמים ר"ל לשון ואני תמה מאד אחד דק"ל דנקרא המגילה ספר וצריך לדקדק באותיות' ובהיקף גוויל ותליית ההין וקופין ושאר דברים כבסי' תרצ"א איך יתכן שנאמר שאין קפידה להכשירה בכתובה כתב לעיין או קרעקי ואם המגילה פסולה ואין הקורא בה יוצא איך יצאו השומעים ממנו ואם נפרש מ"ש הרמב"ם כתב שר"ל לשון ונודה בזה טפי נימא דבכתב לא מיירי כלל כמו דג"כ לא מיירי בש"ס בשיטה זו פ"ב די"ח כי עכ"פ צריכה שתהא כתובה באותיות שתמונתן קודש לכ"ע ובכל הלשונות ולא סגי בלאו הכי וכ"כ הרמב"ם בפ"ט משאר אבות הטומאה דאינו מטמא את הידים רק כתב אשורי.