חוות יאיר · חלק ק״ט סימן י׳

ומ"מ נראה דכל זה מיירי בכתבו ישראל דמחשבתו אפי' בכתיבות א"ב ללמוד בו התינוק או שאר חכמה בעשותו האות בתמונה ההיא כדת משה וישראל וממילא נמשך עליו קדושה מצד התמונה העליונה ההיא ואפי' לא יחשב דבר ממילא כך הוא מכ"ש כשהכותב מחשב ע"פ סודו ומקורו בתמונות האותיות וצירוף האותיות למלות והוא זיווג והארת האורות העליונים אלו באלו. ובדוגמה זו ויותר עמוקה הוא שמות שע"י פועלים כותבי קמיעין ביודעים ומחשבים במקורי השמות ההם בפסוקים ומקומן לעילא לעילא (אף כי הרמב"ם לעג עליהם בכמה מקומות) והוא הענין שמצריכין שמות הקדושים קידוש בפה נוסף על קידוש כללי דס"ת מש"כ במנסה הקולמוס וכ' א"ב אשורית בכה"ג ראיתי ספר אקלידוס ואבן סיני של רפואות בכתב אשורית בדפוס שאין בהם קדושת חומר ולא פועל במחשבתו ולא תכלית לנפש אף כי יש למנוע מלנהוג בהם בזיון לקנח בהם ולזרקן לארץ או למקום אבדון מ"מ אין בהם קדושת ספרים להצילם מפני הדליקה בשבת ואינם מטמאים הידים והנשבע בהם אינו שבועה.