חוות יאיר · חלק ק״ו סימן י״ג

מ"מ נ"ל דכל זה לא יספיק לחלק חילוק שלא זכרו שום פוסק והלא בל"ת דריבי' ומשקול' נזכר יציאת מצרים והרי בכל ל"ת הנשים חייבי' והם בכלל אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ולי בני ישראל עבדים ובכמה דוכתי לא ממעטינן נשים מבני ישראל [עי' בע"מ מאמר העתים סי' י"ב] כמו גבי ציצית דכשרים לעשו' ציצית עמ"ש בזה בעל מג"א ומ"ש בספרי מ"ק ערך מיעוט. ויותר היה לנו לחלק בפועל גופי' לומר דדוקא בשיש לו כדי סיפוקו מזון ומחיה ומלבוש בלי שישכיר עצמו או שאפשר לו בקבלנות להספיק לעצמו כל זה אז עבירה עביד במה שהשכיר עצמו מלי בני ישראל עבדים ולכן מצי לחזור בו בחצי היום ונוטל שכרו שעשה מש"כ כשהוצרך למלא נפשו כי אין לו מזון ומחיה דאזי מותר להשכיר עצמו וכמ"ש הרמב"ם וסמ"ג ולדידי' לא מזהיר רחמנא עבדי ולא עבדים לעבדים לכן אין לו זכות לחזור וליטול שכרו רק ידו על התחתונה וצ"ע.