חוות יאיר · חלק ק״ד סימן י״ד

[דודאי מקמי הכי ג"כ בלע ופלט רק דאינו נרגש לכן אין בכחו לאסור דומה לביטול בששים דודאי יש בו טעם ולכן אמרו לטעמי' קפילא ותדע שלפעמים איש אחד מרגיש בטעם מה והשני לא כמו בשאר חושים ראיה שמיעה וריח כמ"ש בב"ק ר"ד צ"ב טעם בהו טעם חמרא א"ל זיל אייתי לי מקורייהו גופני קנה דיקלא וכו'. ובלה"נ לשון הט"ז במ"ש שם שע"כ אין לאוסר בדיעבד מה שנשרה או נתבשל בכלי ששרו בו איסור א"א להלמו דכך הל"ל לכן אם בדיעבד נתבשל זה ההיתר שנאסר מכח כבוש בכלי איסור בקדירה ותבשילי' של היתר אין לאסור האחרים שהרי דברי הט"ז אינם על בליעת כלי היתר בכבוש בו של איסור דודאי הכלי נאסר מאיסור בעין רק דבריו סובבים על היתר הנשרה מעל"ע בכלי של איסור וק"ל והוא שגגת הקולמס אל טעות הדפוס]. דאין סברא לומר דכ"ג שעה וג"ר שעה לא בלעו כלל וברביע שעה אחרונה בלע ובסברא זו האמתית מתורצ' קושייא חזקה של ה"ה הט"ז ר"ס ק"ה על דאמרינן גם בכלים לאסור הנכבש בו כמבושל יע"ש ודו"ק. לכן שפיר י"ל דכיון דשבע בליעתו תו לא בלע כלל ומה לי זמן קצר או זמן ארוך מ"מ מי יקל נגד הרב הגדול רש"ל וט"ז.