ומה שקחזא גמגום בדבריי שכתבתי ומה שיש להקשות בדברי וכו' אדרבא הוכחתי את סברתי ובזה מתורץ מה שיש להקשות כאשר כתבתי במעבר לדף. ומה שכ' שכתוב בכ"י על כל טענות שבעולם היינו כגון תביעות שיש ללוה עליו דהיינו אף שהמשכון שוה רק החצי והלוה הוצרך למשכונות אולי הם של גוי ויאמר לו שישלם לו כפי שווי' בזה אינו יכול לטעון כי המלוה רשות לו להחזיק המשכונות עד שישלם כתביעתו אף שאינם שווים כ"כ כדמוזכר זה בסי' ע"ב וא"כ בנדון דידן גם המלוה יכול להחזיק במשכנות אף שיש סכנה להלוה כדלעיל וע"ז הוא מוחזק על כמה שירצה אבל באם שהלוה לא ביקש ממנו המשכונות אינו מחזק אלא כסך שווי' כי אף שהלוה פטר המלוה מכל תביעות שבעולם הכל על סך ששוי' או אפילו על המותר כשלוה ביקש המשכנות באומרו שסכנה הוא לו אז רשו' ביד המלוה אבל זולת זה מה שיש למלוה על לוה בע"פ מה שאינם שוים אין לו עליו כלום והלוה נשבע היסת ונפטר כדאיתא בהג"ה הנ"ל ואף קושיות ש"כ יש לתרץ אבל אין לי פנאי. כי אף שהוא בדוחק כדכתוב ש"כ מ"מ מוטב לכנוס בדוחק מלמחוק כל הני ספרים כש"ע וטור שכתבו בפי' לקחת מיד ליד ותו אין להאריך וכעת ובוודאי באם שנחזיק אותו כ"י לשטר מעליא היה כפשוטו אבל להוציא ממון צריך ראי' ברורה לכל באם שיש לעשות פשר בדבר מה טוב ושלום על דייני ישראל היום יום ו' פש"ק פ' פנחס תמ"ד לפ"ק:
חוות יאיר · חלק ק״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
