חוות יאיר · חלק ק״ג סימן ב׳

זיו אותיות של התורני המופלא מוהר"ר חיים יצ"ו קבלתי בלוחות שניות והנה מה שכתב מר שלא רחקתי ולא קרבתי אותה סברא שיש חילוק בין היכא דטוען על הלוואה זו או על הלוואה ישנה הגם שנראה לכאורה שהיא סברא של שכל מ"מ אינה אליבא דאמת כי מקור הגה"ה זו בסי' קס"ט לקוחה מדברי ב"י אשר הוא מביא תשובות הרשב"א אעיקרא דדינא שמוזכר בטור בה הענין ושם מפורש שטוען שלקחת ריבית מיד ליד וכו' עד סוף הסימן ישבע שא"י שנתן לו מעולם ריבית א"כ מפורש הוא שקאי שכבר נתן מקדם הריבית וכן בש"ע גופא מביא דברי ב"י בזה הלשון וע"ז כתב והן בשאר טענות ותביעות שמדמה להדדי וקאי אלעיל מזה אדברי ב"י זו הגה"ה ואז נראה עין בעין שזו הסברא נסתרת ממקומה. וגם מוכח בדברי ש"כ שכתב בסעיף קטן ע"ד דלא כיש חולקין ואי אמרת דאיירי בהלוואת זה המעות למה דלא כי"ח דלמא הי"ח שאין משביעין בשכבר גבה כדאיתא באמת שמה בסי' קע"ז בסעיף י"א שכתוב שמה הלשון שגבית שמשמע שכבר גבה ולהכי סברי הי"ח דאין משביעין אבל הכא איירי בזו הלוואה משום הכי משביעין אלא וודאי ס"ל כדכתיבנא לעיל דאף הכא משמע שהוא מהלוואה מוקדמת ואין לחלק בשלמא התם בסי' קע"ז טוען להד"ם ואצל טענת להד"ם אין חילוק בין הלוואה מוקדמת להלואה דעכשיו כדמביא מהרמ"י שיש חילוק בין טענה להד"ם דמשביעין וטענת בהיתר לקחתי דאין משביעין ע"ש.