ומורינו הגאון נר"ו פתח שער חדש במ"ש דבתובע ונתבע לא שייך לאין אדם משים עצמו רשע וא"כ הוא נגד כל הפוסקים הנ"ל לא לבד על מהרר"ט כי לא חידש רק לחלק בין טוען לוה שמעות ההלואה עצמן הם ריבית דנשבע ונפטר לבין טוען שכבר נתן ריבית משנים קדמוניות והוא טעם נכון ומאיר עינים וכמו שהוספתי נופך בזה משלי בג"ה ורוממות הגאון נר"ו לא זכר החילוק הנזכר כלל לא קירבו להסכים אליו אף כי לא ריחקו להקשות עליו ולא ידעתי למה וזה תמה.
חוות יאיר · חלק ק״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.