א"כ לפ"ז משמע בהדיא היכא דהוי משכון למלוה אז המלוה פטור אף בלא שבועה וא"כ בנ"ד דהוי משכון בידו לכן נאמן המלוה כפי דמי משכונו שבידו ואין להלוה שום טענה להמלוה כנגד דמי המשכון שביד המלוה אבל על המותר מסך ששוה משכונו הוי טענת מלוה כטענה בע"פ וע"י המותר נשבע הלוה ונפטר וכן משמע מסי' פ"ב בח"מ בש"ע ובסמ"ע שכתוב לפעמים טענת היתר לקחתי עדיף ולפעמים טענת להד"ם עדיף.
חוות יאיר · חלק ק״א סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.