הערות שוליים על תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן
14 תשובות. לחצו על תשובה לקריאתה במלואה.
כלל ז׳ סימן ד׳*) גירסתו בגמרא היתה, קמי׳ דר״כ ואמר לי כו׳ ואמרית ליה וכו׳, וכ״ה הגי׳ בהנימוקי יוסף ע״ש. וגי׳ הרשב״ם ואמרית ליה ואמר לי, ורב אשי הוא דאקשי ור״כ מתרץ ליה. ע״ש שכלל ל״ה סימן ב׳*) קבלת חרם בין תובע לנתבע היא מין שבועה וקיל משבועה, והיו משתמשין בה במקום שאין חיוב שבועה, בכדי לאמת הטענה. ובזמנינו כל דיני ממונות ושבועות וקבלות הכל על פי דכלל קכ״ד סימן ב׳*) אינו במשנה רק מימרא דרבא (זבחים צ״ח:) ומובא בר״ש מקוואות פ״ט מ״ו:כלל קל״ג סימן ב׳*) תשובה הזאת נמצאה בתשובת הרשב״א סימן אלף רל״ז ומה שנחסר שם נמצא בזה בביאור יותר:כלל רמ״א סימן ב׳*) בזמן הזה אין נוהגין דיני חרם ע״פ דינא דמלכותא:כלל רמ״ד סימן ב׳*) בזמן הזה אין נוהגין דיני חרם ע״פ דינא דמלכותא:כלל רנ״ה סימן ג׳*) בזמננו אין דין חרם נוהג ע״פ דתי המדינה:כלל רנ״ז סימן ב׳*) בזמננו אין דין חרם נוהג ע״פ דתי המדינה:כלל רס״א סימן ג׳*) בזמננו אינו נוהג ענין נדוי ע״ש דינא דמלכותא:כלל רס״ג סימן ב׳*) בזמננו אינו נוהג ענין נדוי ע״ש דינא דמלכותא:כלל רס״ד סימן ב׳*) בזמננו אינו נוהג ענין נדוי ע״ש דינא דמלכותא:כלל רע״ז סימן א׳*) בזמננו אין דין חרם נוהג ע״פ דתי המדינה:כלל ר״פ סימן ב׳*) דיני חרמים אינו נוהג בזמננו ע״פ דתי המדינה, ומה שנוגע להיתר נדרים ושבועות, לא שייך רק לנדרים ושבועות שנוגעים רק לעצמו של הנודר והנשבע, אבל לא ח״ו מה שנודר אוכלל רפ״ח סימן ב׳*) דיני חרמים אינו נוהג בזמננו ע״פ דתי המדינה, ומה שנוגע להיתר נדרים ושבועות, לא שייך רק לנדרים ושבועות שנוגעים רק לעצמו של הנודר והנשבע, אבל לא ח״ו מה שנודר או