דברי ריבות · חלק צ״ו סימן ג׳

ועוד נראה לע"ד שעם היות שאין ראוי להכניס אדם ראשו בין הרים גדולים כאלו מ"מ אפשר להכריע בצד מה מתוך סוגית הגמרא לכל הני רבוותא וזה כי מלבד הדוחקים הסובלים ר"ת והרא"ש כמו שכתב הרא"ש ז"ל בפסקיו פרק הבית והעליה מ"מ קשיא להו טובא דבשלמא לכל הני רבוותא ניחא דהוזכר דין השותפין של בית ועליה במשנתינו וזה דלמאי דמפרש דמתני' איירי בשוכר ומשכיר אבל בשותפין כולי עלמא מודו דעל התחתון לבנות תקרה ומעזיבה דהלכתא כרבנן ניחא שכבר הוזכר במשנה כדברי רבנן דין השותפין ושוכר ומשכיר שמשוה מדותיהן ולא בא רבי יוסי לחלוק אלא בשוכר ומשכיר וגם לפי פירוש הרמב"ם דפירש דמשנתינו בשוכר ומשכיר ולכך סברי רבנן דהכל מוטל על התחתון אבל בשותפין מודו רבנן לרבי יוסי שהמעזיבה מוטלת על העליון גם לפי פירוש זה ניחא שגם הוזכר דין השותפין בדברי רבי יוסי שמשווה מדותיהן של שותפין ושוכר ומשכיר ולא חלקו רבנן עליה כי אם בשוכר ומשכיר אבל לר"ת והרא"ש דסברי דבשותפים הכל מוטל על העליון לא הוזכרה סברא זו לא בדברי רבנן ולא בדברי רבי יוסי דלרבנן הוא להפך מן הקצה אל הקצה דבמשנתינו סברי הכל על התחתון ובשותפין הכל על העליון וגם רבי יוסי סבר במתניתין דהתקרה לתחתון ואלו בשותפין סבר שגם התקרה לעליון וכיון שדין השותפין אינו שוה עם דין שוכר ומשכיר היה להם להזכירו ולפרשו ומטעם זה יש להכריח נמי דסברת הרי"ף לומר דמתני' דהבית והעליה בשוכר ומשכיר אבל בשותפים מודה רבי יוסי לרבנן דהכל על התחתון כמו שנראה מתוך דברי נמקי יוסף על ההיא מתניתין או כמו שפירש הרמב"ם דבשותפים מודה רבנן לרבי יוסי דדוקא התקרה על התחתון ולא המעזיבה ולא כמו שפירש רבינו ירוחם דמשמע מתוך דברי הר"ף שפסק כהרא"ש.