דברי ריבות · חלק צ״ה סימן ב׳

ונראה לע"ד שהם דברים ברורים ואין צריך להאריך בהם אם לטענה הראשונה שמאפיל בתי חצרה בגבהות הבנין זו אינה טענה שפשוט הוא שבהרחקת ארבע אמות יכול לבנות ברשותו עד רום רקיעא אם לטענה השנית שבונה סמוך לחלונות גם כן אינה טענה דקיימא לן דכל היכא שאין חבירו יכול למחות בו לא שייך חזקה וגם בנדון דידן לא היה יכול ר' משה קארו למחות שלא יעשו החלונות כיון שלא היה מקבל שום היזק מהם ולכן אין לה חזקה לשיתחייב רבי משה קארו להתרחק מהחלונות ארבע אמות וכן כתב הרשב"א בתשובותיו וז"ל מי שהיה לו חלון עשוי לאורה בתקרת ביתו אם רצה שכנו לבנות ולהגביה כותלו אף על פי שהיה מאפיל עליו הרשו' בידו שלא אמרו שצריך להרחיק ארבע אמות אלא בחלון הפתוח לחצר חבירו וכו' אם לטענה השלישית משפת הגג כתב נמקי יוסף פרק חזקת הבתי' בשם הרי"טבא וז"ל אותן זיזין שמוציאין מגג של רעפים מפני קיום הכותל מן המטר זה נהנה וזה אינו חסר הוא ואינו יכול למחות ואין לו חזקה וכשירצה לבנות זה יסלקם לגמרי וכו'. הרי שיכול רבי משה קארו לסלק לגמרי כנף הגג אבל משום ועשית הישר והטוב רצה להניח כנף הגג כמו שהיא ולעשות נקבים בכנף כמלא עובי העמודים אשר הוא בונה הבית עליהם ובזה עשה לפנים משורת הדין נאם יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.