דברי ריבות · חלק פ״ב סימן ג׳

תשובה אחרי ראותי טופס העדיות שנתקבלו בב"ד איך ה"ר ראובן הוא בנו של ה"ר יעקב ז"ל נראה לעניות דעתי שהדין עם רבי ראובן הנז' והוא בנו של ה"ר יעקב ז"ל הנז' לכל דבר וראייה לזה דתנן בבתרא פרק יש נוחלין האומר זה בני נאמן וכו' ואמרי' בגמרא למאי הלכתא אמר רב יהודה אמר שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום ליורשו פשיטא ופירש רשב"ם פשיטא דנאמן במיגו דאי בעי יהיב ליה במתנה כי אמר נמי בני הוא וירשני נאמן וכו' ומשני לפטור את אשתו מן היבום אצטריכא ליה וכו' הרי שבאומרו ה"ר יעקב הנז' שזה האיש בנו נאמן ליורשו ועוד במסכת קדושין פרק עשרה יוחסין גרסינן אמר רב נחמן שלשה נאמנין על הבכור אלו הן חיה אביו ואמו חיה לאלתר אמו כל שבעה אביו לעולם כדתניא יכיר יכירנו לאחרים מכאן אמר רבי יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בן גרושה וזה בן חלוצה וחכמים אומרים אינו נאמן ופרש"י ז"ל דלא פליגי רבנן אלא אבן גרושה וחלוצה אבל ברישא כולי עלמא מודו וכן הלכתא וכן פסקו כל הפוסקים והרי דברים קל וחומר ומה במקום דאיכא חזקה נגד דבור האב שהרי האומר זה בני בכורי מיירי בתינוק בין הבנים ואומר על קטן שבבניו זה בכור ואף על גב שעל ידי שהוא מעיד על זה שהוא בכור מחזיק את הגדולים לממזרים אפילו הכי נאמן וכן כתבו התוספות וכן כתב הר"ן וז"ל מוכח פרק יש נוחלין דלרבי יהודה דקיימא לן כותיה אפילו היו מוחזקין מאחר שהוא בכור האב נאמן לומר לא כי אלא זה.