עוד פשיעה שנית עשה שכשהוציאו הבוגו מתוך הנהר הודה ר' חיים הנתבע הנז' שתוגר אחד וכותי אחד שהיו באים עמו חזרו הבוגו בתוך ההראר וזה חשיב פשיעה שלא היה לו להניח לכותי למשמש במקום המעות לשיתן עיניו בו לגוזלו וגם התוגר מן הדין לא היה לו להניח להשתדל ולמשמש בו אבל כיון שטען רבי חיים הנז' שרבי יעקב המפקיד הנז' והתוגר הנז' שניהם יחד קשרו הבוגו ושמוהו בהראר נראה דסבר וקביל במשמוש התוגר הנז' ולכן לא חשוב פשיעה אבל משמוש ועסק הכותי בבוגו חשיב פשיעה וראיה לזה כתב תרומת הדשן סי' של"ג ראובן הפקיד אצל שמעון מאתים זהובים ושמעון הצניעם תחת מטתו וכו' ויהי לימים ברחה תרנגולת אחת של לוי לאותו החדר ובא לוי ובקש משמעון לפתוח לו ופתח לו ועמד על הפתח ולוי נכנס וחפש התרנגולת בכל הזויות גם תחת המטה עד שמצא התרנגולת והלך לו ושמעון לא שם לבו בפעם ההוא שהיו שם הזהובי' ולזמן מועט אחר כך בא ראובן ותבע פקדונו והלך שמעון להביאו מתחת המטה ולא מצאה ונבהל וכו' ופסק שם דחשיב פשיעה במה שהניח ללוי לחפש בחדר אחר התרנגולת במקום הפקדון ואף על גב דלוי איש בנוני הוא ואינו מוחזק בגנבה כ"ש בנדון דידן דכותי הוא וסתם כותי גנב דחשיב פשיעה וכיון דחשיב פושע אף על גב שנגנב אחר כך הוי תחלתו בפשיעה וסופו באונס דחייב לדעת כל הפוסקים כיון דאפשר שבא האונס ההוא מחמת אותה הפשיעה שמסיבת ידיעת הכותי שהיו שם מעות השתדל בכל עוז לגנוב אותם.
דברי ריבות · חלק פ׳ סימן ט״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
