דברי ריבות · חלק ח׳ סימן ז׳

ותדע עוד שאם אתה אומר כן אף קרובי האב מדבריהם שהרי פשט הכתו' אינו שלא יומתו אבות בעדות בנים ובנים בעדות אבות אלא שלא יומתו אלו בחטא אלו וכמו שכתוב בדברי הימים ואת בניהם לא המית ככתוב בתורת משה לא יומתו אבות על בנים וכו' וכן לא יהו קרובי האב פסולים דבר תורה לזכות אלא לחובה שהרי לא יומתו כתיב ולזכות לא למדו אלא מלא יומתו תרי זמני ואפשר שהרב רבינו משה ז"ל הלך בזה בשיטתו שאמר בעיקר השני של ספר המצות שחבר שכל הדברים הבאים בא' מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן אינן דאורייתא אלא דרבנן זולתי במקומו' שאמרו חז"ל בפי' שהם דאוריית' ואם כדבריו יקשה עליו גם כן מפני מה עשה עדות קרובי האב דאורייתא כמ"ש מלבד שיש עליו קושיות גדולות חבילות חבילות שהקשו עליו גדולי ישראל אחד מהם אחד מרבותי רב גדול ומובהק חבר ספר המצות והביא עליו תלי תלים מראיות ודברים מבטלים וסותרי' העקר ההוא כל זה כתב הרשב"א בתשובה ההיא ורמז באחד מרבותיו על הרמב"ן ז"ל וכו' והביא הרמב"ן ז"ל ראיות רבות גדולו' ובצורות לעקור העקר ההוא שהניח הר"ם ז"ל משרש וענף וכתב בסוף דבריו ז"ל וידעתי כי עוד שמועות רבות בגמרא סותרות ענינו כי הספר הזה לרב ז"ל ענינו ממתקי' וכלו מחמדי' מלבד העקר הזה שהוא עוקר הרים גדולים בגמרא ומפיל חומות בצורות בגמרא והענין ללומדי הגמר' רע ומר ישתקע הדבר ולא יאמר ע"כ. וגם הרי"ף ז"ל כן כתב בתשובה שכל הקרובים השנויים במשנת זה בורר פסולין דאורייתא הן עד כאן לשונו הריב"ש בתשובת י"ד. ואם כן כיון שהעקר הזה שהניח הר"ם ז"ל ועוקר הרים גדולים בגמרא וכל גדולי ישראל תפסו עליו בזה העיקר השני ודאי שאין לסמוך עליו בזה ואין להביא ראיה ממנו.